בוימל נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה שעניינה תאונת דרכים מיום 9/6/09 אשר אירעה בשעות אחר הצהריים, בכביש המוליך מצומת יגור לצומת כפר חסידים, בין רכב התובע לבין רכב הנתבע 2, רכב המשמש מונית, אשר נהוג היה על ידי הנתבע 3.

2.רכבו של התובע ניזוק קשות, בעיקר בחלקו האחורי, אולם הנתבעים הסכימו לפצותו רק בגין הנזק שנגרם לחלקו האחורי של רכבו וסירבו לפצותו בגין הנזק אשר לטענתו, נגרם לחלקו הקדמי של הרכב, זאת מאחר שלטענתם, רכב התובע כלל לא נהדף לפנים לעבר רכב אחר והנזק הנתבע מלפנים, אינו תולדה של תאונה זו. כאמור, הנתבעים הודו באחריותם לתאונה ופיצו את התובע בגין חלקו הארי של הנזק, אשר נגרם לחלקו האחורי של הרכב, בסך כולל של 52,212 ₪. עם זאת, טענו כי רכב התובע כלל לא נהדף לפנים ולא נגרם לו כל נזק בחלקו הקדמי. הסכום השנוי במחלוקת הינו 4,028 ₪ ולכך יש להוסיף, על פי התביעה, פיצוי עבור הוצאות וכן אגרת בית משפט.

3.בדיון העיד התובע בלבד. הנתבע 3 לא הופיע לדיון ואין בתיק בית המשפט אישור מסירה כדין.

התובע מסר כי ביום האירוע נסע ב"פקק" וכי כתוצאה מפגיעת הנתבע 3 בו, נהדף לפנים לעבר רכב ישן. נוסעיו של אותו רכב יצאו ממנו וראו שרכב התובע נפגע, אולם עזבו את המקום. התובע והנתבע 3 פנו ימינה לעבר כפר חסידים ועצרו לצורך החלפת הפרטים. הרכב שהיה לפנים נסע מן המקום. התובע טען כי הראה לנתבע 3 את הנזקים גם בחלקו הקדמי של הרכב ואינו יודע מדוע החליט זה להתעלם מכך. התובע הבהיר כי אין בידיו את פרטי הרכב הקדמי ואף לא היה סיפק בידו לרשום את מספרו.

נציג הנתבעים הפנה להודעת הנתבע 3 על התאונה בה נכתב כדלקמן: "רכב צד ג' בלם בפתאומיות לא הספקתי לעצור ופגעתי בפגוש האחורי". לטענת נציג הנתבעים, מנוסח ההודעה יש כדי ללמד על כך שלא נגרם כל נזק לחלקו הקדמי של רכב התובע, שאחרת היה מצויין הדבר בהודעה. עוד טען נציג הנתבעים כי הנזקים שבחזית רכב התובע הם בחלקו התחתון ואופייניים לנזקים הנגרמים כתוצאה ממגע עם מדרכות ועל כן, אין המדובר בנזקים שהם תוצר של התאונה אלא בנזקים אחרים.

4.שקלתי בכובד ראש את טענות הנתבעים, אולם הגעתי למסקנה כי דינן להידחות ואילו דין התביעה להתקבל במלואה.

טענת התובע כי במקום האירוע היה "פקק" בזמנים הרלוונטיים לא נסתרה. במצב דברים זה, כאשר נפגע רכב התובע מאחור, הרי שפגיעה קדמית, מן הרכב המצוי לפנים, ב"פקק", הינה מתיישבת עם ההגיון. טוב היה אם התובע היה משכיל ליטול את פרטי הרכב שהיה לפנים, אולם הנזק הקל, יחסית, שנגרם לרכב התובע בחלקו הקדמי, רק מחזק את טענת התובע כי ככל הנראה אותו רכב ישן לא ניזוק ועל כן עזב את המקום. שבתי ועיינתי בהודעת הנתבע 3 לחברת הביטוח אודות התאונה ואיני מקבלת את טענת נציג הנתבעים כי יש בהודעה כדי לשלול את גרסת התובע. אין בהודעה כל התייחסות לנזקים שנגרמו לרכב התובע או בכלל התייחסות למה שאירע במהלך התאונה לרכב התובע. כל שנכתב הוא מה עשה הנתבע 3 באירוע, היינו, לא הספיק לעצור ופגע ברכב התובע. הא ותו לא. גם באשר למהות הנזקים בחלקו הקדמי של הרכב, איני מקבלת את טענת הנתבעת כי נזקים אלו אינם מתיישבים עם פגיעה ברכב נוסף, אלא עם פגיעה במדרכות בלבד, שכן לטעמי, טענה זו הינה טענה היפותטית שאינה נסמכת על דבר.

לפיכך, בהעדר כל ראיה סותרת, אקבל את גרסת התובע במלואה.

5.לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 4,800 ₪, סכום הכולל אף את הוצאות התובע בהליך.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ח טבת תשע"א, 04 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: